הנושא הבא
Select SDGs to find out how we are taking action in support of the UN Substinable Development Goals
תכליתו של חוק אוויר נקי שחוקק בישראל היא לשפר את איכות האוויר, וכן למנוע ולהפחית את זיהום האוויר באמצעות הטלת איסורים והגבלות לפי עקרון הזהירות המונעת, על מנת לשמור על בריאותם ואיכות חייהם של בני האדם ולהגן על הסביבה. חוק אוויר נקי מתייחס למקורות קבועים (לרבות מפעלי ומתקני החברה), ונועד לשמש כפלטפורמה ליישום עקרונות רגולטוריים החלים כיום באיחוד האירופי, ובפרט עקרונות הדירקטיבה האירופית לפליטות תעשייתיות (Industrial Emissions Directive – IED), שאומצה על-ידי האיחוד האירופי. החוק חל על כל מתקני ומפעלי הייצור של ICL בישראל.
כל מפעלי ICL הרלוונטיים בישראל קיבלו היתרי פליטה מעודכנים.
כל מפעלי ICL בישראל קיבלנו היתרי פליטה מעודכנים בשנים האחרונות. היתרים אלה כוללים הוראות בדבר יישום הטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר (BAT), וכן בדבר ניטור, בקרה ודיווח למשרד להגנת הסביבה. בנוסף, ICL נוקטת בצעדים ליישומה של תוכנית המתייחסת לדרישות היתרי הפליטה לאוויר, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה.
בשנת 2019 השקיעה ICL כ-37 מיליון דולר בציוד חדש ובשדרוגים באתרי הייצור בישראל, לשם עמידה בדרישות חוק אוויר נקי.
החברה משקיעה בקביעות בפרויקטים הוניים בתחומי הגנת הסביבה, בטיחות וגהות, וכן נושאת בעלויות שוטפות הקשורות לנושאים אלה. בשנת 2020 השקיעה ICL כ-103 מיליון דולר בסוגיות סביבתיות, מתוכם כ-41 מיליון דולר בפרויקטים הוניים ברכוש קבוע וכ-62 מיליון דולר בהוצאות שוטפות. ICL משקיעה את משאביה מתוך כוונה להפחית בעקביות את ההשפעה השלילית על הסביבה. במהלך השנים הקרובות, בכוונת החברה לבצע השקעות הון משמעותיות על מנת להמשיך בהפחתת הפליטות לאוויר, לטפל בחומרים מסוכנים ולצמצם השפעות סביבתיות שליליות אחרות. על אלו נמנות השקעות הנדרשות לשם עמידה בדרישות חוק אוויר נקי בישראל, ציות לדרישות רגולציה באירופה ולדרישות רישוי סביבתי מקומיות אחרות. להערכת החברה, בשנת 2021 תוציא כ-134 מיליון דולר בנושאים הקשורים להגנת הסביבה, מתוכם כ-54 מיליון דולר בהשקעות הון ברכוש קבוע, וכ-80 מיליון דולר בהוצאות שוטפות.
ICL ביצעה השקעות משמעותיות על מנת לעמוד בדרישות היתרי הפליטות; כתוצאה מכך, היקף הפליטות לאוויר של תחמוצות גופרית (SOx) הופחת בשנת 2020 ב-13% בהשוואה לשנת 2019. בנוסף, היקף הפליטות לאוויר של תחמוצות חנקן (NOx) הופחת בשנת 2020 ב-4% בהשוואה לשנת 2019. פליטות חומר חלקיקי (PM) הופחתו בשנת 2020 ב-9% בהשוואה לשנת 2019.
במהלך השנים 2018, 2019 ו-2020 הוחלפו ושודרגו המערכות הקטליטיות (catalysts) בשני מפעלי החומצה הגופריתית ברותם, על מנת להביא להפחתה של מעל 30% בפליטות גופרית דו-חמצנית (SO2). שדרוגים אלו תרמו להפחתה של סך פליטות תחמוצות הגופרית (SOx) ברותם ב-50%. בנוסף, ועל מנת להפחית עוד יותר את הפליטות לאוויר, בשנת 2019 בוצע באתר כיסוי של 4 בריכות לאגירת חומצה זרחתית ירוקה (MGA), ו-5 צינורות להשבת אלכוהול isoamyl חוברו למפעל החומצה הזרחתית הלבנה. בשנים האחרונות אף הותקנו באתר מערכות ניטור אוויר על גדר המתחם, המדווחות באופן מקוון למשרד להגנת הסביבה. מערכות ניטור אלה קיבלו הסמכה לפי תקן ISO 17025 באוקטובר 2020. בנוסף, היתר הפליטה העדכני קבע כללים חדשים בנוגע לניהול פסולת נוזלית ופליטות גזי חממה נוספות, הקשורות לאמצעים חדשים הנדרשים לבקרת פליטות לאוויר. במהלך השנים 2020-2019 הפעילה רותם 6 תוכניות פיילוט הכרוכות בטכנולוגיות חדשות שנועדו לעמידה בדרישות אלה.
היתר פליטה מכוח חוק אוויר נקי: בשנת 2018 נערכו בחברה שתי הערכות סיכונים על-ידי מומחים חיצוניים ביחס לאפשרות לבצע את כל המטלות הקשורות לחוק אוויר נקי, כנדרש בהיתר הפליטות מכוחו, וזאת בהתאם למסגרות הזמן שאושרו להן. הערכות הסיכון התמקדו בסוגיות הטכניות והבטיחותיות הכרוכות ביישום מספר רב של פרויקטים במקביל באתר תעשייתי. מהערכות הסיכון עלה כי אין היתכנות תפעולית ליישום מלוא דרישות היתר הפליטות במסגרת הזמנים שהוגדרה בו, ולפיכך החברה לא תוכל לעמוד בלוחות-הזמנים שהוגדרו בהיתר הנוכחי. בשנת 2019, בעקבות דיונים שנערכו עם המשרד להגנת הסביבה, הודיע המשרד לחברה כי במסגרת הדיונים לחידוש היתר הפליטה של רותם ישראל, אשר בשלב זה נותר ללא שינוי, ישקול המשרד את המגבלות הבטיחותיות, את מורכבות וריבוי הפרויקטים, וכן את מאמצי החברה בביצוע הפעולות הנדרשות לעמידה בתנאי ההיתר במועד שנקבע וכל זאת, תוך תעדוף פרויקטים בעלי השפעה סביבתית משמעותית. החברה סיפקה למשרד להגנת הסביבה את מתווה הפרויקטים המעודכן, לוח הזמנים וסטטוס ההשלמה.
לאור אי-הוודאות העסקית והשלכות מגפת הקורונה, החברה המשיכה בדיונים עם המשרד להגנת הסביבה בקשר ללוחות הזמנים והיקף ביצוע ההשקעות, לרבות בקשר לאו-הוודאות הנוגעת להמשך פעילותה של רותם ישראל ככל שהדבר נוגע ליישום פרויקטים ארוכי-טווח. עד דצמבר 2020 השלימה החברה 70 מתוך 194 המטלות הפרטניות שנדרשו בהיתר מכוח חוק אוויר נקי. ביוני 2021 חודש היתר הפליטה של החברה מכוח חוק אוויר נקי עד לספטמבר 2023. ההיתר המחודש משקף מתווה מעודכן של הדרישות. באשר למספר מוגבל של פרויקטים, דחייתם אושרה במסגרת צו מנהלי מכוח סעיף 45 לחוק, שניתן ביולי 2021.
מפעלי ים המלח מפעילה שלוש תחנות לניטור אוויר סביבתי, אשר עברו חידוש במהלך 2019. הנתונים נמדדים באופן רציף ומשודרים אוטומטית באופן מקוון למרכז הניטור הארצי של המשרד להגנת הסביבה, וזמינים לציבור הרחב באתר המשרד. בשנת 2018 נכנסה לפעילות מלאה תחנת המחז"מ (מחזור משולב של חום וחשמל) בסדום, הפועלת על גז טבעי ומתאפיינת ביעילות גבוהה. תחנת הכוח מספקת כיום את מרבית תצרוכת החשמל לכל אתרי ICL בישראל וקיטור למפעלי הייצור באתר סדום. היעילות הגבוהה של התחנה החדשה ודודי הקיטור שבה הביאו להפחתה משמעותית בפליטות תחמוצת החנקן של האתר (על אף הגידול המשמעותי בשריפת גז טבעי בתחנה החדשה, עם המעבר לייצור עצמי של חשמל).
במפעל ICL מגנזיום ים המלח נפלטים בעיקר מזהמים אנאורגניים. ארובות מתקני הייצור מנוטרות בהתאם להנחיות היתרי הפליטה שניתנו לחברה. בחלקן הותקנו חיישני ניטור מקוונים השולחים נתונים לרשויות הגנת הסביבה.
בהתאם לתקני הפליטות שהוגדרו על-ידי המשרד להגנת הסביבה, האתר החל בפרויקט גדול להפחתת פליטות חומר חלקיקי (PM) מן הארובה המרכזית. הפרויקט צפוי להסתיים בשנים הקרובות.
אתר ICL נאות חובב מפעיל אמצעי בקרה וגילוי מתקדמים לצורך זיהוי תקלות ומיישם מתודולוגיות IED, המספקות הנחיות בנוגע לכל הטכניקות למניעה וניטור פליטות לאוויר. בוצעו השקעות במטרה לשפר מִחזוּר והשבה ולצמצם פליטות של ממיסים וחומרים אורגניים אחרים באמצעות מערכות פחם פעיל; באתר הותקנו גם טכנולוגיות חמצון קטליטי להפחתת פליטות תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), העומדות בערכים מתקדמים. מערכות ספיגה פועלות במערכות הייצור האנאורגניות באתר. מסננים מונעים באופן פעיל פליטות חומר חלקיקי (PM) ממערכות טיפול במוצקים. בוצע איטום פליטות בלתי-מוקדיות באזורי פריקה וטעינה. עבודה שוטפת מתבצעת במסגרת תכנית ה-LDAR (Leak Detection and Repair) – לבקרה וטיפול בפליטות בלתי-מוקדיות, בסיוע חברה חיצונית.
האתר פועל בשיתוף פעולה ותקשורת מלאים עם הרשויות. בשנת 2020 לא נרשמו תלונות או שימועים עקב הפרות של חוקי ותקנות הגנת הסביבה או של תנאי רישיון העסק.
באתר פריקלאס הותקן מתקן חדש לטיפול בפליטות אוויר עבור תהליך ייצור המגנזיה. הטכנולוגיה פועלת כיאות ומאפשרת לאתר לעמוד בדרישות היתר הפליטות לאוויר. בשנת 2020 החל פרויקט חדש להפחתת פליטות חומר חלקיקי (PM) ממצבור החצץ.
מאז הסבת ICL חיפה (דח"כ) לשימוש בגז טבעי (במקום דלק מזוט כבד) נרשמה ירידה משמעותית בפליטות תחמוצות חנקן (NOx), תחמוצות גופרית (SOx) וחומר חלקיקי (PM). לשם עמידה ההיתר הפליטות שניתן לו, התקין האתר גם מערכת להפחתת פליטות אמוניה במפעל לייצור אמוניום חנקתי. בנוסף, האתר מתקין ציוד טיהור חדש במתקן החומצה החנקתית, במטרה לצמצם את פליטות תחמוצות החנקן והחמצן הדו-חנקני.
מאז הסבת ICL חיפה (דח"כ) לשימוש בגז טבעי (במקום דלק מזוט כבד) נרשמה ירידה משמעותית בפליטות תחמוצות חנקן (NOx), תחמוצות גופרית (SOx) וחומר חלקיקי (PM). לשם עמידה ההיתר הפליטות שניתן לו, התקין האתר גם מערכת להפחתת פליטות אמוניה במפעל לייצור אמוניום חנקתי. בנוסף, האתר מתקין ציוד טיהור חדש במתקן החומצה החנקתית, במטרה לצמצם את פליטות תחמוצות החנקן והחמצן הדו-חנקני.
הפחתתן של פליטות לאוויר היא מאמץ כלל-עולמי. לקריאה נוספת אודות הצעדים שנוקטת ICL בקשר עם חוק אוויר נקי בישראל, כמו גם הוראות הדינים החלים על אתרי ICL האחרים, ראו עמ' 78-80 בדוח השנתי של ICL לשנת 2020.
